טלרון מצברים בע"מ ואח' נ' ברוך ואח'

פסק דין

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב מיום 25.12.12 (כב' השופט אריאל צימרמן).

בהחלטה נושא הבר"ע, נתקבלה בקשת המשיבים ליתן צו מניעה זמני האוסר על המבקשים ליצור קשר בעצמם או באמצעות אחר עם חברתEurol Lubricants B.V. (להלן: "יורול") - אשר המשיבים משמשים לטענתם כיבואן הבלעדי שלה לישראל - עד להחלטה אחרת בתובענה אך לא יאוחר מיום 7.11.13. זאת בכפוף להתחייבות עצמית בלתי מוגבלת בסכום והפקדת ערובה של צד שלישי או ערבות בנקאית בסך של 15,000 ₪. כמו כן נקבע שהמבקשת 1 תישא בשכ"ט עו"ד המשיבים ללא קשר לתוצאות ההליך העיקרי בסכום כולל של 25,000 ₪.

לאחר שעיינתי בבר"ע על נספחיה, בהחלטה ובתגובת המשיבים לבר"ע, החלטתי - בכל הנוגע לחלק בבר"ע כלפי ההחלטה שקיבלה את הבקשה למתן הצו הזמני - לדחות חלק זה של הבר"ע.

הלכה פסוקה היא כי אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בהחלטות הנוגעות למתן סעד זמני. התערבות כזו תיעשה במקרים חריגים כאשר ברור שהערכאה הדיונית נתפסה לטעות או כאשר נעשה שימוש שרירותי בשיקול דעתה (ראו גם: רע"א 8526/09 בניני בנק בע"מ נ' דרור הדרום חברה לפיתוח בע"מ ואח', 18.3.2010; רע"א 2397/06 אברג'יל ואח' נ' מנהל מקרקעי ישראל - מחוז ת"א תק-על 2006(3),2562).

המקרה הנדון אינו נמנה על אותם מקרים חריגים.

ערכאה דיונית ישבה על המדוכה, שמעה את הצדדים לפניה ובחנה את חומר הראיות. החלטתה בעניין מתן הצו הזמני מנומקת מאוזנת על פניו ומתייחסת הן לסיכויי התובענה, לשיקולי מאזן הנוחות לשיקולים של יושר ולזהות הסעד הזמני לסעד הסופי, ואין בה פגם ממשי המחייב התערבות ערכאת הערעור.

אף שקיימת זהות בין הסעד הזמני לבין הסעד הקבוע בתובענה (בה נכלל גם סעד כספי), בנסיבות המקרה, בשים לב לכך שעד לתום בירור התובענה עשויה לחלוף התקופה לגביה מבוקש מתן הצו הזמני - דומה גם שדחיית הבקשה למתן הצו הזמני עשויה לייתר את תביעת המשיבים בכל הנוגע לסעד הקבוע טרם בירורה.

מה גם שעל פי הפסיקה, מקום שערכאה דיונית שוכנעה שלמבקש הצו הזמני עילת תביעה מבוססת לכאורה ושמאזן הנוחות נוטה לטובתו - כבמקרה דנן - אין בזהות הסעד הזמני לסעד המבוקש בתובענה בלבד כדי להצדיק הימנעות ממתן הסעד הזמני (ראו גם: רע"א 5711/12 ‏נ. מצה בע"מ נ' דלק חברת הדלק הישראלית בע"מ, 25.2.13).

כאמור שיקול הדעת והאיזון בין מכלול השיקולים שמוענק לערכאה הדיונית בעניין זה הוא רחב.

ההחלטה בעניין פסיקת הוצאות היא מסוג ההחלטות שאין ליתן לגביהן רשות לערער, לפי סעיף 1(8) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), תשס"ט - 2009.

בכל הנוגע לחלק בבר"ע כלפי סכום הערבון שנקבע להבטחת נזקי המבקשים כתוצאה ממתן הצו - החלטתי לדון בחלק זה של הבר"ע כאילו ניתנה הרשות לערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה, ולקבל את הערעור כדלקמן.

סכום הערבון שנקבע להבטחת נזקי הצו הזמני הינו נמוך במידה רבה, אינו הולם בנסיבות ואינו מהווה ערובה ממשית שתבטיח את נזקי המבקשים.

הערעור בעניין זה מתקבל כדלקמן.

ההחלטה שלא להתנות את מתן הצו הזמני בסכום ערבון הגבוה מהסכום שנקבע של 15,000 ₪ מבוטלת.

עניין זה מוחזר לבחינה מחדש של ערכאה קמא, אשר תקבע את סכום הערבון ההולם הלוקח בחשבון את הנזקים האפשריים למבקשים כתוצאה ממתן צו המניעה הזמני.

ערכאה קמא לא תהיה קשורה בהחלטה המבוטלת.

אין צו להוצאות.

ערבון ככל שהופקד יוחזר למפקידו.

המזכירות תודיע תוכן פסק דיני זה לצדדים.